פרויקט תמ"א 38 הנו פרויקט שמטרתו חיזוק מבנים קיימים מפני רעידות אדמה ושיפורם מכל הבחינות. הפרויקט עצמו מורכב מתקנות שאמורות לשמש כתמריצים כלכליים אשר יעודד את בעלי הבתים להסכים לפרויקט. איש העסקים צבי גולדפינגר מציין שבפרויקט תמ"א 38 הסכמת הדיירים היא אלמנט משמעותי שיקבע אם ניתן יהיה לממש את ביצוע תמ"א 38.
מתי נחוצה הסכמת הדיירים?
בשלב הראשון של פרויקט תמ"א 38 יש לגבש נציגות בית מוסכמת שתוביל את הפרויקט ולשם כך נחוצה הסכמת הדיירים. כמו כן, בשלב השני יש לקבל את ההסכמה על מנת לנהל מו"מ עם היזם.
לאחר מכן, יש להכין את התכניות עד להגשת בקשה להיתר בנייה שתהיה חתומה על ידי כל הדיירים. שיתוף פעולה מלא של כלל הדיירים הוא הכרחי אך מה קורה כאשר אין הסכמה מלאה?
באופן פורמלי, הסכמת הדיירים הנדרשת לפרויקט היא 66% בלבד ואין צורך בסכמת כלל הדיירים. אך בפועל, על מנת להקים פרויקט בצורה מסודרת, מקצועית ומאורגנת, ממליץ צבי גולדפינגר לקבל את הסכמת כלל הדיירים.
מה בכל זאת ניתן לעשות?
צפי גולדפינגר מסביר כי על פי חוק המקרקעין, הסמכות הבלעדית בנוגע לכל שינוי ברכוש המשותף הוא המפקח על הבתים המשותפים, שהוא בדרגת שופט.
כפי שנאמר, אם יש רוב של 66% המפקח ראשי לאשר את ביצוע העבודה. כמו כן, בפסק דין שניתן על ידי אסתי שחל, המפקחת על הבתים המשותפים בלשכת רישום המקרקעין בנתניה, נקבע כי דייר שמסרב לפרויקט תמ"א 38, לא יכול למנוע את הפרויקט. במקרים כאלה ממנים עו"ד שיתקשר עם הסרבן, יפעל לתיקון צו הבית המשותף ורישום הזכויות לאחר השלמת עבודות החיזוק ובניית היחידות הנוספות.
זאת נכון רק כאשר מדובר בתמ"א 38/1. כאשר מדובר בתמ"א 38/2 שמאפשרת להרוס את כל הבניין ולבנות אותו מחדש, לא ניתן לפנות למפקח לסיוע אם קיים דייר סרבן. מה שכן ניתן לעשות הוא לפנות אל בית המשפט השלום ולהגיש תביעה נזיקית.