מה עושים כשיש דיירים סרבנים בפרויקטי התחדשות עירונית?

בשנת 2005 אישרה הממשלה את תמ"א 38 שנועדה לחזק מבנים ישנים שנבנו לפני 1980, אולם מאז לא נרשמו פרויקטים רבים מאוד שיצאו אל הפועל והסתיימו בהצלחה. הסיבות לכך רבות, כפי שמסביר איש העסקים והנדל"ן צבי גולדפינגר: בעיקר כדאיות כלכלית, אך סיבה נוספת היא אי הסכמה של כל הדיירים בבניין מסוים לבצע את המהלך, על אף שזה צפוי להסב להם הגנה מפני רעידות אדמה ואיומים ביטחוניים ולהעלות את ערך הדירות.

ju

מדובר היה בחסם משמעותי לביצוע הפרויקטים, ולכן בשנת 2007 נקבע בתיקון מספר 1 לתכנית כי רוב של שני שלישים מהדיירים (כלומר 66%) יספיק לצורך הוצאת התכנית אל הפועל. בפרויקטים של פינוי-בינוי לעומת זאת, שבהם יש צורך להרוס את המבנה כליל ולבנות אותו שוב, נקבע שהרוב המינימלי הדרוש הוא 80%, בהתאם לתיקון מספר 2 שבוצע בשנת 2010.

במילים אחרות, מסביר צבי גולדפינגר, נניח שמדובר בבניין ובו 15 דיירים. כדי להוציא אל הפועל פרויקט תמ"א 38 יידרש רוב של 10 מהם (66%) ואילו כדי להוציא אל הפועל פרויקט פינוי בינוי יהיה צורך ברוב של 12 מהם (80%).

ניתן אולי להבין את הדייר הקשיש שלא מעוניין בחוסר נוחות או במעבר לדירה אחרת בשכירות במקרה של פינוי-בינוי, אך על פי התיקונים לחוק, עם מדובר במיעוט, הרי שדעתו לא תתקבל. לדברי צבי גולדפינגר, המציאות מלמדת אותנו שעל אף הניסיונות להוריד את הרוב הדרוש לאישור התכנית, עדיין קיימות בעיות, גם אם קיים הרוב הדרוש והמתנגדים לתכנית הם קבוצה קטנה ביותר של דיירים, או אפילו דייר אחד בלבד. בעיות אלה 'תוקעות' את ביצוע התכנית ובמקרים קיצוניים מביאות לגדיעת התכנית בעודה באיבה.

כיצד מערכת המשפט מגיבה?

מערכת המשפט הישראלית עוברת אט-אט שינויים בהתייחסותה לדיירים הסרבנים. ישנם מקרים לא מעטים שבהם בתי המשפט מתעלמים מדעת המיעוט, אם דעה זו לא מבוססת על נימוק משמעותי. הממשלה חוקקה בשנת 2006 את חוק פינוי בינוי (פיצויים) שמוכר יותר לציבור בתור "חוק הדייר הסרבן". על פי החוק, במקרים שבהם ביצוע פרויקט פינוי בינוי נמנע בעקבות התנגדות של מיעוט מהדיירים לעומת רוב מוחלט של 80% ויותר, בעקבות נימוקים לא סבירים, ישנה עילה להגשת תביעה משפטית של רוב הדיירים, כנגד הדיירים השייכים למיעוט.

ישנם מקרים שבהם אף נפסקו פיצויים של הדייר/ים הסרבנ/ים ליתר הדיירים בבניין. לדברי צבי גולדפינגר, גובה התשלומים הללו עשוי להגיע למיליוני ש"ח, בשל היות הנימוק לא מבוסס ובשל מבחן התוצאה, שמוביל לסיכון חייהם ובריאותם הדיירים.

נראה כי מערכת המשפט מעמידה בפני דיירים העומדים בפני פרויקטי התחדשות עירונית אפשרויות משפטיות להתמודדות קלה יותר עם דיירים סרבנים, אך גם בהינתן כלים אלו, לא פעם אנו עדים לכך שפרויקט מסוים מתעכב מאוד בעקבות השיהוי בהליכים המשפטיים.

פורסם בקטגוריה חוק ומשפט, מאמרים כלליים, פינוי בינוי, תמ"א 38, עם התגים , , , , , , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *